לפי סעיף 27 לחוק, אחת מההגנות המרכזיות אשר עומדות לזכות קבלן ומזמין השירות כנגד תובענה הנובעת מהוראות החוק, הינה הסתמכות בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך.
בחודש מרץ 2012 פורסמה טיוטת תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך), התשע"ב-2012, טיוטת תקנות זו עודכנה בשנת 2014. (להלן קישור לתקנות להגברת אכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך) https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_652.htm
הרקע לחקיקת החוק: בשנים האחרונות קיימת התפתחות רבה של העסקת שירותים במיקור חוץ. העובדים אינם מועסקים באופן ישיר אלא באמצעות חברות או קבלנים למתן שירותים ספציפיים. בעיקר בתחום של שמירה, אבטחה, ניקיון.
בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע"ב – 2011, אשר עוסק בהגברה משמעותית של אכיפת דיני העבודה בסקטורים בתחום האבטחה, הניקיון וההסעדה ומטיל אחריות ישירה גם על מזמין השירות.
מטרת חקיקת החוק היא לייעל את האכיפה של דיני העבודה על ידי הליך מנהלי להטלת עיצום כספי על מעסיקים ומזמיני שירות כהגדרתם בחוק וקביעת אחריות אזרחית ופלילית ישירה על מזמיני השירות. במקרה שמעסיק או מזמין שירות מפר את ההוראות המפורטות בחוק זה, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה מטעם משרד הכלכלה.
המרכיב המרכזי בחוק הוא הוספת האכיפה המנהלית על גבי האכיפה הפלילית. העיצומים הכספיים יוטלו באופן מדורג: התראה תחילה, עיצום אחרי זה, ורק לבסוף אכיפה פלילית. סכומי העיצום הכספי נעים בין 2,520 ש"ח לבין 35,280 ש"ח, בשים לב לסוג ההפרה או לסוג המפר.
סיכונים עיקריים אי ציות להוראות דיני העבודה חושף את הארגון ל-3 סיכונים עיקריים:
- סיכון פלילי – נקיטת הליכים פליליים כנגד הארגון: חקירת הרשויות, הגשת כתבי אישום והפעלת אמצעי ענישה.
- סיכון אזרחי – נקיטת הליכים אזרחיים כנגד הארגון: תביעה ישירה של עובד הארגון ותביעה של עובד המועסק ע"י קבלן המספק שירותים לארגון, הן כנגד הקבלן והן כנגד מזמין השירות.
- סיכון מנהלי – נקיטת הליכים מנהליים כנגד הארגון ו/או קבלן השירותים.
עיצומים כספיים יוטלו בגין הפרתן של הוראות חוקי העבודה, הוראות שבצווי הרחבה בנושא פנסיה והוראות שבהסכמים קיבוציים בדבר שכר מינימום ענפי. במקרה של מזמין שירות, בתחומי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה החוק מאפשר הטלת עיצום כספי על ידי המפקח מטעם משרד הכלכלה; הגשת תביעה על ידי העובד נגד מזמין השירות במשפט אזרחי הגשת כתב אישום גם כנגד מזמין השירות באותה עבירה בה מואשם הקבלן המעסיק את העובד. במידה ומזמין השירות פועל כאמור בחוק על מנת לבדוק את קיומן של זכויות עובדי הקבלן, מוענקת למזמין השירות הגנה מפני אחריות להפרות של זכויות עובדי קבלן אצלו.
עיצום כספי הינו כלי מנהלי לביצוע אכיפה שמטרתו להביא להגברת הציות -. הטלת העיצום הכספי על מזמין השירות, בניגוד למעסיק ישיר, נעשית בשלבים: תחילה- הממונה (מפקח עבודה שמינה השר )מוסר לקבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה כלפי עובדו. לאחר מכן הממונה יודיע למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן ויתרה בו בכתב כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות יבטל את החוזה. במידה ומזמין השירות לא פעל לתקן את ההפרה או לא פעל לביטול החוזה ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב. ראוי להדגיש כי מזמין השירות רשאי לטעון טענותיו בכתב לפני הממונה לאחר מכן יחליט הממונה האם להטיל או לא להטיל עליו עיצום כספי או להפחית את הסכום.
דרכי אכיפה
- אכיפה מנהלית – הטלת עיצום כספי על ידי פקח של משרד הכלכלה. נועד לאפשר ענישה מהירה. המנגנון כולל:
עיצום כספי על המעביד. עיצום כספי על מנכ"ל המעביד. עיצום כספי על מזמין השירות
- אכיפה פלילית – הגשת תביעה פלילית נגד נושאי משרה: תביעה פלילית נגד המעביד. תביעה פלילית נגד נושא משרה במעביד. תביעה פלילית נגד מזמין שירות. תביעה פלילית נגד מנכ"ל מזמין השירות.
החוק מטיל אחריות לא רק על המעסיק בפועל אלא גם על המנכ"ל של מזמין השירות . משרד הכלכלה יפרסם באתר האיטרנט מידע בדבר עיצומים כספיים שהוטלו. הפרטים שיפורסמו: 1. מהות ההפרה בשלה הוטל עיצום כספי 2. סכום העיצום שהוטל 3. פרטי המעסיק שעליו הוטל העיצום 4. אם הוגש ערר על העיצום את תוצאות הערר
האחריות בתנאים הבאים: 1. הרשות לא נקטה אמצעים שנקבעו בהתראה ששלח הממונה למנהל הרשות הציבורית לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת ההפרה של דיני העבודה 2. בנסיבות בהן ספק השירות הפר הוראה וההפרה לא תוקנה על ידו או שהרשות לא פעלה לבטל ההסכם. 3. בנסיבות בהן המנהל הפר את חובתו למנוע עריכת הסכם עם ספק שירות שלא צוינו בו רכיבי השכר של עובדי הקבלן או שעלות השכר נמוכה משכר המינימום.
תפקידו של בודק השכר
בתוספת השלישית בחוק ישנה רשימת עבירות ספציפיות שעל בודק השכר לבדוק: א. מתן חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית ב. תשלום דמי חופשה ג. תשלום פדיון חופשה ד. איסור העסקה בשעות נוספות ללא היתר ה. איסור העסקה במנוחה שבועית ללא היתר ו. תשלום גמול שעות נוספות ו. תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית ז. חוק עבודת נוער ח. אסור הלנת שכר ט. תשלום שכר מינימום י. תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה יא. תשלומים לפי צווי הרחבה בעניין דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים, צווי הרחבה ענפיים
הגדרת תפקיד בודק השכר: בדיקת נאותות תנאי ההעסקה והוצאות השכר המשולמות לעובדי התאגיד ובגין עובדי הקבלן המועסקים על ידי התאגיד בתחומי השמירה והאבטחה, הניקיון וההסעדה. קריטריונים להסמכה: 1 .בעל מקצוע/בעל תואר אקדמי שהשר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי המקצוע/התואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך. 2 .לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי חיקוק שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה. 3 .עמד בדרישות הכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כפי שקבע השר
הגנות בחוק
החוק מעניק הגנות למזמין השירות ובתנאי שמזמין השירות הסתמך על בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך (שאינו עובד של קבלן או של מזמין השירות) ועם גילוי ההפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה ואם ההפרה לא תוקנה בזמן סביר – ביטל את החוזה עם הקבלן
מזמין השירות הסתמך על בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך בסמוך לפני מועד ההפרה ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן
להלן דוגמאות לתהליך אכיפה שבוצע
- בעקבות כתב אישום שהגיש משרד העבודה והרווחה: קנס פלילי של 904,000 ₪ לעמותה לחינוך תורני שלא הפרישה פנסיה לעובדיה – https://www.gov.il/he/departments/news/labor-rights-enforcement-18072018
- קנס של 1 מיליון ₪ על חברת ניקיון שהפרה זכויות עובדים – בעקבות חקירה של האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה נמצא כי חברת ר.י.א. אביב ניהול ואחזקת מבנים בע"מ ומנהלה ביצעו מספר עבירות על חוקי עבודה סוציאליים כלפי ארבעה מעובדיה במשך מספר חודשים. העבירות שביצעה החברה הינן אי תשלום שכר מינימום לעובדות )אי תשלום שכר בכלל(, ניכוי כספים מתלושי שכר של העובדות ואי העברתם ליעדם ואי תשלום פדיון ימי חופשה. בנוסף לעבירות אלו, החברה פעלה כקבלן שירותי ניקיון ללא רישיון קבלן, בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם. מדובר בחב' ניקיון שתחום עיסוקה העיקרי היה אחזקה, ניהול מבנים ומתן שירותי ניקיון לוועדי בתים. בעקבות זאת הגיש עוה"ד יצחק ששון, מטעם הלשכה המשפטית במשרד העבודה, כתב אישום כנגד החברה ומנהלה. בהתאם לכך, נגזר על החברה קנס של 900,954 ₪ בגין עבירות אלו. מתוכו, בגין עבירה על חוק שכר מינימום- 400,542 ₪ ובגין ניכויים ואי העברה- 500,376 .₪ בנוסף, חוייבה החברה לחתום )באמצעות מנהלה( על כתב התחייבות בסך של 000,130,1 ₪ להימנע מביצוע העבירות הנ"ל שבהן הורשע וזאת למשך 3 שנים. מנהל החברה הורשע בביצוע העבירות האמורות ובמסגרת הסדר טיעון ונגזר עליו קנס בסך 000,40 ₪ וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירות למשך 3 שנים בסכום של 800,116 ש"ח
- קבלן כוח אדם ישלם מיליון שקל על הפרת זכויות עובדים – בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה ערעור שהגיש קבלן כוח אדם בגין קנס של מיליון שקל שהוטל עליו עקב הרשעתו בהפרה סדרתית וקשה של זכויות סוציאליות של עובדים. הוא טען שמדובר בקנס מוגזם, אבל השופטת סיגל דוידוב-מוטולה מצאה את העונש "סביר, מידתי והולם". נגד הקבלן, שניהל חברות למתן שירותי אבטחה, שמירה וניקיון, הוגשו בשנים 2012-2013 שישה כתבי אישום לבית הדין לעבודה בגין הפרת זכויות של עובדים: אי תשלום שכר לשישה מאבטחים, הפרת החובה לשלם פדיון חופשה שנתית, אי העברת סכומים שונים שנוכו משכר העובדים עבור דמי חבר ליעדם, מסירת תלושי שכר חסרים ופיטורי עובדת במהלך חופשת לידה
רואת חשבון שני גבעון, הינה בודקת שכר מוסמכת מטעם משרד העבודה ועברה קורס מטעם לשכת רואי חשבון כבודקת שכר, בעברה מונתה כנציג ציבור בבית דין לעבודה.
| שני גבעון, רו"ח, MBA , CISA, בודקת שכר מוסמכת |
| טלפון: 02-6433560 נייד: 054-4934351 |
| דוא"ל: Shani@givon-cpa.com |
| גבעון ושות' רואי חשבון |
