גבעון ושות' רואי חשבון – שרותי ביקורת פנים וניהול סיכונים

תיקון 14 לחוק העמותות והשפעתו

ביום 29 ביולי 2014 אישרה הכנסת את תיקון 25 לחוק החברות ותיקון 14 לחוק העמותות. תיקונים אלו מהווים ביטוי משמעותי להגברת הממשל התאגידי בקרב ארגוני המגזר השלישי

בעקבות תיקון 14 לחוק העמותות ובעקבות הסמכת רשם העמותות להיות גוף מדריך, שניתנו לו סמכויות למתן הנחיות מפורטות וברורות לעמותות ולחברות לתועלת הציבור (חל"צים), לסייע להם להתנהל בהתאם להוראות החוק, פורסמה בפברואר 2015 "חוברת הנחיות להתנהלות עמותות – בהתאם לחוק העמותות התש"מ – 1980".

חוברת ההנחיות החדשה הוצאה על-ידי רשם העמותות בהתאם לסמכות שניתנה לו בתיקון 14 והיא מיועדת לכלל המלכ"רים (עמותות וחל"צ) ומדגישה בנפרד את ההנחיות המחייבות רק עמותות המעוניינות באישור ניהול תקין מרשם העמותות.

התיקון כולל הוראות לחיזוק הבקרה הפנימית בעמותה. כך למשל, נקבעה חובת מינוי מבקר פנימי בעמותות שמחזורן עולה על 10 מיליון ₪, חוזקו תפקידיה של וועדת הביקורת ונוספו הוראות להסדרת עבודתה.

התיקון מאפשר לרשם העמותות להסמיך מפקחים מקרב עובדי רשות התאגידים, לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה לפיקוח ביצוע הוראות חוק העמותות ובראשן סמכות דרישת מידע ומסמכים, המשתרעת לא רק על העמותה כי אם על נושאי משרה, עובדים וכל אדם הנוגע בדבר.  מפקחים אלה יקבלו מהרשם תעודת הסמכה מן הרשם המעידה על תפקידם וסמכויותיהם .

לצורך ביצוע תפקידם, רשאים המפקחים להיכנס למקום שבו פועלת העמותה, או שיש יסוד להניח כי היא פועלת בו, אף ללא תיאום מראש. הכניסה למקום הפעילות כאמור תתבצע ככל הניתן בליווי המחזיק במקום או מי מטעמו, לפי תכנית פיקוח שאישר הרשם ונהלים שקבע, בשים לב למאפיינים הייחודיים למקום  ולפעילות המתבצעת בו  ולמקבלי השירות מהעמותה. על המפקח לענוד תג מזהה ולהציג תעודת מפקח אם נדרש לכך. המפקח מוסמך  לדרוש הזדהות של כל  מי שיש למפקח יסוד סביר להניח כי הוא עובד העמותה או נושא משרה או בעל תפקיד אחר בה.

עד למועד התיקונים לחוקים חלה חובת מינוי מבקר פנימי בחברות לתועלת הציבור שמחזורן עולה על 10 מיליון ש"ח.

ביחס לעמותות  – עד למועד התיקונים לחוקים לא חלה חובה למנות מבקר פנימי בעמותה, הגם שבפועל לא מעט עמותות החליטו למנות מבקר פנימי באופן וולונטרי מתוך הכרת החשיבות של פונקציה זו בארגון, ובפרט בהתייחס לתרומתה הרבה כזרוע מסייעת עבור ועדת הביקורת.

ארבעת החריגים לכלל היו:

  1. בעמותה שהיא תאגיד בריאות – עמותה המוכרת שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי
  2. גוף נתמך תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הוא גוף נתמך לענייני חוק יסודות התקציב
  3. גוף מתוקצב עמותה ממשלתית או עמותה עירונית שלגביהם חלה חובת מינוי מבקר פנימי מכוח סעיף 2 לחוק הביקורת הפנימית בהיותם "גוף ציבורי".
  4. עמותה שהיא מוסד להשכלה גבוהה כהגדרתה בחוק למועצה להשכלה גבוהה

 

תפקידו של המבקר הפנימי אינו זהה לתפקידי ועדת הביקורת  או הגוף המבקר ועל כן לא ניתן למנותו במקומם (ראה מאמרים בגין תפקידי ועדת הביקורת והגוף המבקר במלכ"ר).

מינוי: המבקר הפנימי ימונה על-ידי הוועד המנהל בהסכמת וועדת הביקורת שתבחן את תוכנת העבודה שלו, כאשר יו"ר הוועד המנהל וכן וועדת הביקורת רשאים להטיל על מבקר הפנים לערוך ביקורת פנימית בנוסף על תוכנית העבודה.

כפיפות: ועדת הביקורת כפופה לאסיפה הכללית ואילו המבקר הפנימי כפוף לוועד העמותה או למנכ"ל, בהתאם לתקנון העמותה, או כפי שיקבע הוועד אם לא הוסדר בתקנון. כמו-כן הורחבו תפקידי וועדת הביקורת / גוף מבקר.

 

מצ"ב קישור ל"הנחיות להתנהלות עמותות" כפי שפורסמו על-ידי רשות התאגידים בפברואר 2015.

http://www.justice.gov.il/Units/RasutHataagidim/News/Pages/23122015.aspx

 

דילוג לתוכן